האם גם חיבורי הקבלה לאוניברסיטה נותנים עדיפות לעשירים?

בעקבות הביקורת המתגברת על האפליה (ויש הטוענים גזענות) הטמונה במבחן SAT, החל מ 2020 מכללות ואוניברסיטאות רבות בארה״ב הפכו ל test-optional או ל test-blind. הדבר הביא לעלייה משמעותית במספר הנרשמים ממשפחות בעלות הכנסה נמוכה ומקבוצות מיעוט שונות.

ירידת קרנו של מבחן SAT כמשתנה חשוב בקבלה לקולג׳ בארה״ב הביאה גם לעלייה במשקלם של המרכיבים האחרים - קורסי AP למשל, פעילויות פנאי (extracurricular activities) ובעיקר החיבור (application essay). מחקר חדש של אוניברסיטת סטנפורד מצא מתאם גבוה בין ציוני SAT ובין רמת ההכנסה של הורי הנבחן או הנבחנת, אבל המחקר הלך צעד אחד נוסף ומצא שיש מתאם אף חזק יותר בין חיבור ההרשמה ורמת ההכנסה של ההורים.

ממצאי המחקר הזה לא הפתיעו רבים בתעשיית הקבלה לאוניברסיטאות בארה״ב. הרי מועמדים ממשפחות אמידות שיכולות להרשות לעצמן קורסי הכנה ל SAT יכולים גם לשלם על עזרה בכתיבת חיבורי קבלה טובים, החל מתהליך ה brainstorming, דרך פידבק על הרעיונות שלהם והטיוטות הראשונות וכלה בשיוף הגרסה הסופית.

המחקר של סטנפורד כלל 60 אלף בקשות הרשמה לאוניברסיטאות השונות של מערכת האוניברסיטאות הציבורית של מדינת קליפורניה (UC) בשנת 2016. כדי להתקבל לשמונה אוניברסיטאות אלה (Berkeley, Davis, Irvine, UCLA, Merced, Riverside, San Diego, Santa Barbara, Santa Cruz) על המועמדות והמועמדים לכתוב ארבעה חיבורים קצרים (מקסימום 350 מילים לחיבור). החוקרים קישרו בין נושאי החיבורים לציוני SAT וההכנסה המשפחתית. כך לדוגמה, מועמדים עם ציוני SAT גבוהים נטו יותר לכתוב חיבורים שעסקו בטבע האדם ובחיפוש אחר תשובות בחייהם. לעומת זאת, מועמדים עם ציוני SAT נמוכים נטו יותר לכתוב על ניהול זמן וקשרים משפחתיים.

לאחר מכן, ניתחו החוקרים באמצעות תוכנה מאפיינים שונים של החיבורים: ספירת מילים וסימני פיסוק, קטגוריות תחביריות שונות כמו שימוש בפעלים, סנטימנט, אוצר מילים וסגנון (עובדתי לעומת סיפורי).

הם מצאו שתלמידים ממשפחות עשירות יותר כתבו חיבורים עם תכונות הנחשבות ״טובות״ יותר. ״בהנתן הדאגה ארוכת השנים לגבי הקשר בין ציוני SAT ובין רקע סוציואקונומי, ראוי לציין את הקשר הדומה שמצאנו גם עם נושאי הכתיבה בחיבור, אוצר המילים ומאפיינים שונים בכתיבה,״ כך לפי החוקרים, אשר סכמו את המאמר שלהם בכך שציינו בעיה קונקרטית - החיבורים הפכו להיות יתרון נוסף לבעלי הממון.

על פי החוקרים ״תוצאות המחקר לא רק מאשררות מחקרים קודמים שהראו איך המעמד החברתי מנכיח את עצמו בציוני SAT, אלא גם הולכות צעד קדימה ומראות שהמעמד נוכח גם במרכיבים אחרים בסל הקבלה לאוניברסיטה - מרכיבים שבעבר נחשבו לחסינים מפני השפעת המעמד המשפחתי בשל היותם איכותיים ולא כמותיים. החיבורים אמורים לתת לועדות הקבלה מידע נוסף על הנרשמים - המשאבים שעמדו לרשותם במהלך החיים, התנאים שהיו להם ללימודים בתיכון וגם תכונות אופי כמו מוטיבציה, דבקות במשימה, מנהיגות ובטחון עצמי. המטרה של החיבורים וגם של השימוש בסל קבלה לאוניברסיטה מרובה-מרכיבים היא לאפשר לועדות הקבלה מבט הוליסטי שכולל יותר מאשר רק מספרים קלים-להשוואה.״

עוד הוסיפו החוקרים ״אבל לא משנה איך מרכיבים את אותו סל קבלה, בסופו של דבר התהליך מסתיים בהחלטה חד-ממדית של קבלה או דחיה. בהתאם, גם הערכת החיבורים הפכה להיות חד-ממדית, במקום שהחיבורים יהיו המקום בו מאפשרת האוניברסיטה למועמדות ולמועמדים להציג את הסיפור שלהם ולהראות את הייחוד שלהם. יש צורך במחקרי המשך כדי לבדוק האם וכיצד ועדות הקבלה מבינות את המתאם שבין החיבורים ובין ציוני SAT והכנסת ההורים. בהנתן מתאם כה גבוה, הרי שגם חיבורי ההרשמה צריכים לקבל את אותה ביקורת כמו SAT.

נציגים מועדות קבלה בכמה אוניברסיטאות חלוקים בדעותיהם לגבי השאלה האם יש אפשרות (או בכלל, האם יש צורך) להתעלם מהמצב הסוציואקונומי של המועמדים לאוניברסיטה. יש הטוענים שלא ניתן להתעלם מכך לחלוטין, בעוד שאחרים טוענים שאפשר ללמוד לזהות הטיות הקשורות בעניין ולהמנע מלפעול לפיהן. העמותה Character Collaborative, למשל, שמה לעצמה כמטרה ״לחזק משתנים לא-אקדמים ותכונות אישיות בתהליך הקבלה לאוניברסיטה״. העמותה עובדת עם ועדות קבלה באוניברסיטאות שונות ומדריכה את החברים בועדות איך לזהות בחיבורים תכונות אופי של המועמדים, למשל התמדה, דאגה לאחר, התגברות על מכשולים, יושרה, סקרנות ויצירתיות, תכונות אשר אינן נמצאות בהכרח רק אצל מועמדים ממשפחות עשירות.